- סקיל הוא קובץ SKILL.md עם הוראות. Claude Code טוען אותו כשהוא רלוונטי לבקשה, או שאתם מפעילים אותו ישירות עם /שם-הסקיל.
- שומרים אותו ב-~/.claude/skills/<שם>/SKILL.md לשימוש אישי בכל הפרויקטים, או ב-.claude/skills/<שם>/SKILL.md בתוך הפרויקט לשיתוף עם הצוות.
- השדה החשוב ביותר הוא description. כותבים בו מה הסקיל עושה ומתי להשתמש בו, ומתחילים במקרה השימוש העיקרי.
לתרגול מעשי של סקילים: שיעור סקילים ופקודות בקורס Claude Code.
מה זה Skills ב-Claude Code? סקיל הוא קובץ בשם SKILL.md שמכיל הוראות לביצוע משימה מסוימת, למשל סיכום שינויים, כתיבת הודעת commit או בדיקת קוד לפי כללים שלכם. Claude טוען את הסקיל כשהבקשה מתאימה לתיאור שלו, או שמפעילים אותו ידנית עם סלאש ושם הסקיל. כותבים אחד בשלוש דקות: תיקייה, קובץ וכותרת.
המדריך מבוסס על התיעוד הרשמי של Claude Code על Skills, שנקרא ב-8 בנובמבר 2026. התכונה מתפתחת, ולכן שמות שדות ומיקומים עשויים להשתנות. אם משהו לא עובד כפי שמתואר, בדקו את הדף הרשמי. לא התקנו את הדוגמאות בסביבה שלנו לצורך המדריך, והן מבוססות על התיעוד.
מה זה סקיל ב-Claude Code, ובמה הוא שונה מפרומפט רגיל?
סקיל הוא חבילת הוראות שמורה בקובץ, ולא משהו שמקלידים בכל פעם מחדש. אם אתם מגלים שאתם מדביקים שוב ושוב את אותן הוראות (״כשאתה כותב הודעת commit, פעל כך וכך״), זה מועמד טוב לסקיל. במקום להדביק, שומרים פעם אחת בקובץ, ו-Claude משתמש בו כשצריך.
לפי התיעוד, גוף הסקיל נטען רק כשהוא בשימוש. המשמעות המעשית: אפשר להחזיק הרבה סקילים בלי שכולם יתפסו מקום בשיחה כל הזמן, כי ידע ארוך עולה מעט עד שצריך אותו. התיעוד מציין גם שסקילים מבוססים על תקן פתוח בשם Agent Skills, עם הרחבות של Claude Code.
הנה הבדל מעשי בין הדרכים השונות לתת הוראות ל-Claude:
| דרך | מתי נטענת | מתאימה ל |
|---|---|---|
| פרומפט בשיחה | כשאתם מקלידים | בקשה חד-פעמית |
| סקיל | כשרלוונטי, או כשאתם מפעילים עם / | נוהל חוזר שרוצים לשתף או לשמור |
| שרת MCP | לפי חיבור שהגדרתם | גישה לכלי או שירות חיצוני, ראו מדריך MCP |
הטבלה מפשטת. בפועל אפשר לשלב: סקיל שמורה על תהליך, ושרת MCP שנותן לו גישה לכלי. אם אתם רק מתחילים עם הכלי, התחילו במדריך ההתקנה ובמדריך Claude Code בעברית.
למי סקילים מתאימים?
למי שמבקש מ-Claude לבצע אותה משימה שוב ושוב: סטודנט שרוצה סיכום עקבי של קוד, מפתח שרוצה שכל הודעת commit תיכתב באותו סגנון, או צוות שרוצה שכולם יבדקו קוד לפי אותם כללים. מי שעובד על קטע קוד חד-פעמי לא צריך סקיל.
איפה שומרים סקיל?
לפי התיעוד, יש שני מיקומים עיקריים:

- אישי:
~/.claude/skills/<skill-name>/SKILL.md. זמין בכל הפרויקטים במחשב שלכם. בווינדוס התיקייה.claudeנמצאת בתיקיית המשתמש שלכם. - פרויקט:
.claude/skills/<skill-name>/SKILL.md. שייך למאגר, ומשותף עם כל מי שעובד עליו.
יש גם מיקומים נוספים: הגדרות ארגוניות, תיקיות משנה, תיקיות שנוספו עם --add-dir, ותוספים (plugins), שבהם הסקיל מופעל בשם plugin-name:skill-name. אם שני סקילים אישי ופרויקט נושאים אותו שם, לפי התיעוד האישי הוא שרץ.
כלל שמות: שם התיקייה הוא שם הסקיל כברירת מחדל. אם אתם קוראים לתיקייה summarize-changes, תפעילו את הסקיל עם /summarize-changes.
איך נראה קובץ SKILL.md?
קובץ SKILL.md מחולק לשני חלקים. בראשו, בין שתי שורות של שלוש מקפים, יש frontmatter בפורמט YAML. התיעוד מדגיש שהמקפים חייבים להיות בשורה הראשונה בקובץ. אחריו מגיע גוף הקובץ, בפורמט Markdown, עם ההוראות עצמן.
הדוגמה הבאה היא סקיל קטן שכתבנו לצורך ההדגמה, בהשראת הדוגמה שבתיעוד:
---
description: Summarizes uncommitted changes and flags anything risky. Use when the user asks what changed or wants a review before commit.
---
## Instructions
1. Look at the uncommitted changes.
2. Summarize them in two or three bullet points.
3. Flag anything risky: deleted files, hard-coded secrets, large rewrites.
4. End with one short question if something is unclear.
ה-description באנגלית כאן רק כדי להתאים לתיעוד. אפשר לכתוב סקילים בעברית, אבל אנחנו לא בדקנו אם ניסוח עברי משפיע על דיוק ההפעלה האוטומטית. לכן אם הסקיל צריך להיטען אוטומטית, מומלץ לבדוק אותו על כמה בקשות.
מה השדות החשובים?
כל השדות אופציונליים, ו-description מומלץ. הטבלה מסכמת את אלה שרלוונטיים למתחילים, לפי התיעוד:
| שדה | מה עושה |
|---|---|
name | שם הפקודה בתפריט הסלאש. ברירת מחדל: שם התיקייה |
description | מה הסקיל עושה ומתי להשתמש בו. לפיו Claude מחליט מתי לטעון |
when_to_use | הקשר נוסף להפעלה, מתווסף לתיאור ברשימה |
argument-hint | רמז להשלמה אוטומטית, למשל [issue-number] |
disable-model-invocation | true: Claude לא יטען את הסקיל אוטומטית |
user-invocable | false: הסקיל לא מופיע בתפריט הסלאש, רק Claude מפעיל |
allowed-tools | כלים ש-Claude רשאי להשתמש בהם בלי לשאול, בתור שהסקיל מופעל |
disallowed-tools | כלים שמוסרים מהמאגר כל עוד הסקיל פעיל |
context | הערך fork מריץ את הסקיל בסוכן משנה |
paths | תבניות שמגבילות מתי Claude יטען את הסקיל אוטומטית |
התיעוד מציין ששמות שדות שלא מוכרים מתעלמים מהם בלי שגיאה, ושחייבים לכתוב את השמות בדיוק כולל המקפים. מכאן טעות נפוצה: שדה שנכתב עם קו תחתון במקום מקף פשוט לא יעבוד, ואף אחד לא יגיד לכם.
איך כותבים סקיל ראשון צעד אחר צעד?
נבנה סקיל קטן שמסכם שינויים. הצעדים זהים בכל מערכת הפעלה, והפקודות מתאימות ל-Mac, ללינוקס ול-Git Bash בווינדוס.

- שלב 1 בוחרים משימה שחוזרת
- שלב 2 יוצרים תיקייה בשם הסקיל
- שלב 3 כותבים SKILL.md
- שלב 4 מפעילים עם / ובודקים
- שלב 5 מחדדים את התיאור
צעד 1: בוחרים משימה אחת וברורה
סקיל טוב עושה דבר אחד. ״סקיל שעושה הכול״ קשה להפעיל ואין לו תיאור חד. התחילו במשימה שחזרתם עליה לפחות שלוש פעמים השבוע.
צעד 2: יוצרים את התיקייה
יצירת תיקיית הסקיל
Mac, לינוקס או Git Bash
mkdir -p ~/.claude/skills/summarize-changes יוצר את תיקיית הסקיל האישי. שם התיקייה הוא שם הסקיל.
cd ~/.claude/skills/summarize-changes נכנס לתיקייה כדי ליצור בה את הקובץ.
PowerShell
New-Item -ItemType Directory -Force "$HOME\.claude\skills\summarize-changes" יוצר את אותה תיקייה בתיקיית המשתמש בווינדוס.
אם אתם רוצים סקיל שמשותף עם הצוות, צרו את התיקייה בשורש הפרויקט ב-.claude/skills/summarize-changes במקום בתיקיית הבית.
צעד 3: כותבים את SKILL.md
יוצרים בתוך התיקייה קובץ בשם SKILL.md בדיוק בכתיב הזה, עם האותיות הגדולות, ומדביקים בו את הדוגמה שלמעלה. שימו לב שהשורה הראשונה בקובץ היא ---.
צעד 4: מפעילים ובודקים
פותחים את Claude Code בפרויקט וכותבים /summarize-changes. לפי התיעוד, שם התיקייה הוא שם הפקודה אלא אם השדה name משנה אותו. אפשר גם לבקש בשפה רגילה, ״מה השתנה לפני שאני עושה commit?״, ולראות אם Claude טוען את הסקיל לבד.
צעד 5: מחדדים
אם Claude לא טען את הסקיל כשציפיתם, או טען אותו כשלא היה צריך, תקנו את התיאור. הוסיפו מילים שאתם באמת משתמשים בהן בבקשות. אם הסקיל רגיש (למשל מוחק או שולח משהו), הוסיפו disable-model-invocation: true כדי שרק אתם תפעילו אותו.
הפעלה ישירה: מקלידים / ואת שם הסקיל. הפעלה אוטומטית: Claude טוען סקיל כשהתיאור שלו מתאים לבקשה. לשליטה: disable-model-invocation: true משאיר את ההפעלה רק לכם, ו-user-invocable: false משאיר אותה רק ל-Claude.
איך כותבים description טוב?
ה-description הוא החלק שבו הכי קל לטעות. לפי התיעוד, Claude משתמש בו כדי להחליט מתי לטעון את הסקיל, והתיאור יחד עם when_to_use נחתך ב-1,536 תווים ברשימת הסקילים. לכן שמים את מקרה השימוש החשוב בהתחלה.
כללים מעשיים:
- פועל ותוצאה: ״מסכם שינויים שלא נשמרו ומסמן סיכונים״ ולא ״עוזר עם קוד״.
- מתי להשתמש: ״להשתמש כשמבקשים לראות מה השתנה לפני commit״.
- מילים של משתמשים: כתבו את הביטויים שאתם עצמכם אומרים, לא ז׳רגון.
- קצר: אל תדחסו הכול, ואל תחצו את מגבלת התווים.
- בלי חפיפה: אם שני סקילים עונים על אותה בקשה, Claude עלול לבחור לא נכון. תחדדו כל אחד לתחום אחד.
אפשר להשתמש גם בטכניקות מהמדריך על כתיבת פרומפטים טובים, כי גוף הסקיל הוא בעצם פרומפט שמור: מגדירים תפקיד, צעדים ופורמט פלט.
איך מוסיפים קבצי עזר ופרמטרים?
סקיל לא חייב להיות קובץ אחד. לפי התיעוד, אפשר לשים בתיקייה קבצים נוספים ולהפנות אליהם מתוך SKILL.md. מבנה אופייני:
my-skill/
├── SKILL.md (חובה: סקירה וניווט)
├── reference.md (נטען לפי הצורך)
├── examples.md (נטען לפי הצורך)
└── scripts/
└── helper.py (מורץ, לא נטען)
התיעוד ממליץ להשאיר את SKILL.md מתחת ל-500 שורות ולהעביר חומר מפורט לקבצים נפרדים. הרעיון פשוט: הקובץ הראשי הוא תוכן עניינים, והפרטים נמצאים במקום אחר וייקראו רק כשצריך.
איך מעבירים פרמטרים לסקיל?
אם הפעלתם /שם משהו, הטקסט שאחרי השם מועבר לסקיל. לפי התיעוד, אפשר להשתמש ב-$ARGUMENTS בגוף הסקיל, או לגשת לפי מיקום עם $ARGUMENTS[N] או $N. אם אין בגוף שום מקום לפרמטרים, Claude Code מוסיף אותם בסוף בשורה ARGUMENTS: <ערך>. אפשר להוסיף argument-hint כדי שבהשלמה האוטומטית יופיע רמז, למשל [מספר-בעיה].
מה כדאי ומה לא כדאי לעשות?
הנה כמה טעויות מתחילים נפוצות, ומה אפשר ללמוד מהתיעוד:
- שם שדה שגוי. שדות לא מוכרים מתעלמים מהם בשקט. בדקו כתיב ומקפים.
- frontmatter שלא בשורה הראשונה. אם יש שורה ריקה או טקסט לפני
---, הקובץ לא ייקרא כמצופה. - תיאור מעורפל. ״עוזר בקוד״ לא יטען בזמן.
- סקיל ענק. מעל 500 שורות עדיף לפצל לקבצים.
- הרשאות רחבות מדי.
allowed-toolsמאפשר ל-Claude להשתמש בכלים בלי לשאול בתור הפעלת הסקיל. שימו רק מה שנחוץ. - סקיל רגיש בהפעלה אוטומטית. משימות שמוחקות או שולחות, כדאי להפעיל ידנית.
יתרונות
- אפשר לשמור נוהל חוזר פעם אחת במקום להדביק אותו שוב ושוב
- הגוף נטען רק כשצריך, כך שהוא עולה מעט עד לשימוש
- אפשר לשתף עם צוות דרך תיקיית הפרויקט
- מבוסס על תקן פתוח, עם הרחבות של Claude Code
חסרונות
- תיאור לא טוב גורם להפעלה בזמן הלא נכון או לא להפעלה
- שגיאות כתיב בשדות לא מייצרות הודעת שגיאה
- דורש בדיקה על בקשות אמיתיות, כי ההפעלה האוטומטית תלויה בניסוח
איך משלבים סקילים בעבודה היומיומית?
הדרך הנכונה להתחיל היא לא לתכנן ספריית סקילים, אלא לשים לב. במשך שבוע, כל פעם שאתם כותבים ל-Claude הוראה שכבר כתבתם בעבר, רשמו אותה. בסוף השבוע תהיה לכם רשימה של שניים או שלושה נהלים חוזרים, וכל אחד מהם מועמד לסקיל.
אחרי שכתבתם את הסקיל הראשון, השתמשו בו שבוע שלם לפני שאתם כותבים את השני. תראו מה חסר: אולי התיאור רחב מדי, אולי ההוראות לא מספיק ספציפיות לפורמט הפלט שאתם רוצים. תיקון קטן בקובץ משפר את כל ההפעלות הבאות, וזה היתרון המרכזי של סקיל על פני פרומפט שנכתב מחדש כל פעם.
כשהסקיל יציב, אפשר לשתף אותו. סקיל פרויקט נכנס למאגר כמו כל קובץ אחר, כך שאפשר לסקור אותו ולתקן אותו בצוות. והכי חשוב: הימנעו ממידע רגיש בתוכו, כי הקובץ יעבור לכל מי שמקבל את הפרויקט.
מילון מונחים
- סקיל (Skill): קובץ SKILL.md עם הוראות ש-Claude טוען לפי הצורך.
- Frontmatter: בלוק YAML בראש הקובץ, בין שורות של שלוש מקפים.
- הפעלה אוטומטית: טעינה של הסקיל על ידי Claude לפי ההתאמה לתיאור.
- סלאש (Slash command): הפעלה ידנית עם / ושם הסקיל.
- סוכן משנה (Subagent): סוכן נפרד שמריץ משימה, למשל כשהשדה context מוגדר fork.
- Plugin (תוסף): חבילה שיכולה לכלול סקילים ולהפיץ אותם, בשם plugin-name:skill-name.
רשימת בדיקה לפני שמשתפים סקיל
המדריך אינו כולל קישורי שותפים. אם אתם שומרים סקיל בפרויקט משותף, וודאו שלא נשארו בו מפתחות או פרטים פרטיים, כי הוא עובר לכל מי שמקבל את המאגר.
פסק דין: מתי לכתוב סקיל?
שאלות נפוצות
מה זה Skills ב-Claude Code?
סקיל הוא קובץ SKILL.md עם הוראות לביצוע משימה. Claude Code טוען אותו כשהוא רלוונטי לבקשה לפי התיאור, או שמפעילים אותו ישירות עם / ושם הסקיל.
איפה שומרים קובץ SKILL.md?
סקיל אישי ב-~/.claude/skills/<שם>/SKILL.md, זמין בכל הפרויקטים במחשב. סקיל פרויקט ב-.claude/skills/<שם>/SKILL.md בתוך הפרויקט, משותף לכל מי שעובד עליו.
איך מפעילים סקיל ב-Claude Code?
ידנית: מקלידים / ואת שם הסקיל, שהוא שם התיקייה אלא אם השדה name משנה אותו. אוטומטית: Claude טוען את הסקיל כשהתיאור שלו מתאים לבקשה.
איך מונעים מ-Claude להפעיל סקיל לבד?
מוסיפים ל-frontmatter את disable-model-invocation: true. כך רק אתם יכולים להפעיל את הסקיל. user-invocable: false עושה את ההפך ומשאיר את ההפעלה ל-Claude בלבד.
עד כמה ארוך יכול להיות SKILL.md?
התיעוד ממליץ להשאיר אותו מתחת ל-500 שורות ולהעביר חומר מפורט לקבצים נפרדים בתיקיית הסקיל. התיאור ו-when_to_use נחתכים יחד ב-1,536 תווים ברשימת הסקילים.
מה ההבדל בין סקיל לשרת MCP?
סקיל הוא הוראות שנטענות לפי הצורך. שרת MCP הוא חיבור לכלי או לשירות חיצוני. אפשר לשלב ביניהם, ופירוט במדריך ה-MCP שלנו.
קראו גם
- Claude Code: המדריך המלא בעברית, מהתקנה ועד MCP
- Claude Code בעברית: מה זה, למי מתאים ואיך מתחילים
- איך מתקינים Claude Code ב-Windows וב-Mac
- מה זה MCP ואיך מחברים שרת ל-Claude Code
- איך כותבים פרומפטים טובים
- סוכני AI: מה הם ואיך הם עובדים
