- סרקנו ב-20.11.2026 את דף הבית של 10 אתרים ישראליים גדולים בנייד עם axe-core, ו-6 אתרים נוספים חסמו את הסריקה
- ynet עם כ-328 אלמנטים בחומרה קריטית או חמורה, וואלה עם 211, באג עם 180. הארץ עם 1 ולאומי עם 6
- הבעיות הנפוצות: ניגודיות צבעים נמוכה, תמונות בלי טקסט חלופי וכפתורים בלי שם
- זו סריקה אוטומטית של דף אחד לכל אתר. היא מצביעה על מקומות לבדוק, ואינה קובעת עמידה בתקן
נגישות אתרים בישראל היא נושא שכולם מכירים מהכותרות ומקישור ״הצהרת נגישות״ בתחתית הדף, אבל מעטים בודקים מה קורה בפועל. לכן עשינו תחקיר משלנו: ב-20 בנובמבר 2026 הרצנו כלי בדיקה אוטומטי על דף הבית של עשרה אתרים ישראליים גדולים, בגודל מסך של טלפון, וספרנו כמה אלמנטים לא עוברים את הבדיקות החמורות.
התוצאות לא באות מדו״ח של גוף אחר ולא העתקנו אותן. כל מספר בכתבה נמדד על ידינו, באותה שיטה, ואנחנו מפרטים בהמשך איך אפשר לחזור על הבדיקה בעצמכם. כשיש מגבלה, אנחנו כותבים אותה.
מה בדקנו בתחקיר ואיך?
הכלי הוא axe-core, ספריית קוד פתוח של חברת Deque שמשמשת מפתחים בכל העולם לבדיקות נגישות אוטומטיות. הוא עובר על הדף, בודק עשרות כללים, ומחזיר רשימת הפרות: איזה כלל, כמה אלמנטים, ובאיזו חומרה. הרצנו אותו בדפדפן Chromium אמיתי עם גודל מסך של 390 על 844 פיקסלים, כמו אייפון רגיל.
כך נראתה השיטה, צעד אחר צעד:
- פתחנו את דף הבית של כל אתר וחיכינו כמה שניות עד שהתוכן נטען.
- הרצנו את axe-core על הדף כולו.
- ספרנו את האלמנטים שנכשלו בחומרה קריטית או חמורה. כלל ״אזורי עמוד״ (region) מסווג כבינוני ולכן לא נספר, כדי שלא להעצים את התוצאה.
- רשמנו את שלושת הכללים הנפוצים בכל אתר, ובדקנו אם המטא-תג של הנייד חוסם הגדלה.
- חזרנו על הבדיקה בשלושה אתרים כדי לראות אם התוצאה יציבה.
בבדיקה החוזרת ynet הראה 7 אלמנטים בחומרה קריטית במקום 9, ו-319 חמורים בשתי הריצות. הארץ ולאומי נתנו בדיוק אותה תוצאה. כלומר המספרים יציבים בקירוב, אבל לא זהים עד הספרה האחרונה, כי אתרי חדשות משתנים משעה לשעה.
מה למדנו? טבלת התוצאות
הטבלה מציגה את סך האלמנטים בחומרה קריטית וחמורה בלבד, מהגבוה לנמוך. עמודת ״הכלל המוביל״ היא הכלל שהופיע הכי הרבה פעמים בחומרה קשה באותו אתר.

| אתר | קריטי | חמור | סך הכול | הכלל המוביל |
|---|---|---|---|---|
| ynet | 9 | 319 | 328 | ניגודיות צבעים (237) |
| וואלה | 0 | 211 | 211 | ניגודיות צבעים (191) |
| באג | 3 | 177 | 180 | אלמנטים אינטראקטיביים מקוננים (90) |
| אייבורי | 71 | 12 | 83 | תמונות בלי טקסט חלופי (66) |
| כלכליסט | 0 | 64 | 64 | ניגודיות צבעים (44) |
| סלקום | 22 | 13 | 35 | תמונות בלי טקסט חלופי (21) |
| פלאפון (Partner) | 21 | 5 | 26 | תמונות בלי טקסט חלופי (18) |
| גלובס | 1 | 19 | 20 | קישורים בלי שם (11) |
| בנק לאומי | 6 | 0 | 6 | תפקידי ARIA לא תקינים (6) |
| הארץ | 0 | 1 | 1 | כותרת ריקה (1) |
לשם השוואה, הרצנו את אותה בדיקה על האתר שלנו, גיקזילה, והתוצאה הייתה אפס בכל הרמות. זה לא אומר שהאתר שלנו מושלם, והוא נבדק על ידי מי שכתב אותו, ולכן הוא נתון חד-צדדי. הוא כאן רק כדי להראות שהתוצאה אפס אפשרית בדף בית עם תוכן.
שלושה דברים בולטים בטבלה. הראשון הוא הפער: ההפרש בין ynet להארץ הוא פי 300 בקירוב, כשהם שניהם אתרי חדשות גדולים. השני הוא שהבעיות מתחלקות לשני סוגים, בעיות בכמות קטנה לאתר (לאומי) ובעיות שחוזרות בכל כרטיס וידיעה (ynet, וואלה). השלישי הוא ששתי הבעיות הגדולות הן בעיות של תבנית, לא של תוכן בודד, ולכן תיקון אחד בקוד יכול להוריד מאות ממצאים בבת אחת.
למה ניגודיות צבעים היא הבעיה הנפוצה ביותר?
ניגודיות היא היחס בין צבע הטקסט לצבע הרקע. כשהיא נמוכה, טקסט אפור בהיר על רקע לבן למשל, אנשים עם ראייה חלשה לא מצליחים לקרוא אותו. גם אנשים בריאים מתקשים בכך כשיש שמש על המסך, ובלילה עם בהירות נמוכה.

בארבעה מהאתרים עם הכי הרבה ממצאים, ynet, וואלה, באג וכלכליסט, ניגודיות הייתה הכלל המוביל או אחד המובילים. אצל ynet נספרו 237 אלמנטים כאלה, ואצל וואלה 191. זה נשמע כמו המון, אבל ברוב המקרים מדובר בטקסט קטן שחוזר בכל כרטיס: שמות כתבים, תאריכים, תוויות קטגוריה.
התיקון בדרך כלל פשוט. מחשיכים את גוון האפור של הטקסט הקטן, ובדיקה בכלי כמו מחשבון ניגודיות של WebAIM מראה אם הגענו ליחס הנדרש בהנחיות WCAG, שהוא 4.5 ל-1 לטקסט רגיל. מדובר בשינוי במשתנה צבע אחד בקובץ העיצוב, וגם באתרים גדולים הוא עשוי להוריד מאות ממצאים.
מה הבעיה עם תמונות בלי טקסט חלופי?
טקסט חלופי הוא תיאור קצר של תמונה, שקורא מסך מקריא למי שלא רואה אותה. בלעדיו, הקורא פשוט אומר ״תמונה״ או מקריא את שם הקובץ. כשהתמונה היא כפתור או באנר שמוביל לדף אחר, המשתמש לא יודע לאן יגיע.
בשלושה אתרים, אייבורי, סלקום ופלאפון, זה היה הכלל המוביל, ובחומרה קריטית. אצל אייבורי נספרו 66 תמונות ללא טקסט חלופי בדף הבית, אצל סלקום 21 ואצל פלאפון 18. אלה בעיקר תמונות של מבצעים ובאנרים.
כאן נכנסת נקודה שחשוב להבין: כלי אוטומטי יודע לזהות שחסר טקסט חלופי, אבל לא יודע אם הטקסט הקיים טוב. תמונה עם alt ששווה ל״תמונה1״ עוברת את הבדיקה, ובפועל היא לא עוזרת. לכן ספירת החסרים היא רק חלק מהתמונה.
אילו בעיות נוספות מצאנו?
מעבר לשתיים הגדולות, מצאנו שלוש בעיות נוספות שכדאי להכיר:
- אלמנטים אינטראקטיביים מקוננים: באג עם 90 אלמנטים. זה קורה כשכפתור או קישור נמצא בתוך כפתור או קישור אחר, וקורא מסך מתקשה להבין מה לוחץ מה.
- קישורים בלי שם: גלובס עם 11 וסלקום עם 5. קישור שמכיל רק אייקון, בלי תיאור, נשמע כמו ״קישור״ בלבד.
- חסימת הגדלה: באייבורי ובפלאפון המטא-תג של הנייד חוסם הגדלת מסך בצבת. זה פוגע ישירות באנשים עם ראייה חלשה שמגדילים את הדף, ולפי הנחיות WCAG אין לחסום זאת.
במקרה של בנק לאומי, הבעיות היו שישה אלמנטים עם תפקיד ARIA שלא תואם את מבנה הדף. זו דוגמה לכך שגם אתר עם תוצאה טובה יחסית יכול להכיל טעות מבנית שקל לתקן.
המספרים האלה מתארים דף בית אחד, בנייד, ביום אחד. הם לא קובעים אם האתר עומד בתקן הישראלי לנגישות אתרים (ת״י 5568) או בחוק, ואין לנו כוונה להסיק מהם מסקנות משפטיות. אתר יכול להיראות רע בסריקה ולהיות מתוקן בעמודי השירות, או להיראות טוב ולהיות קשה לשימוש בפועל.
מה כל כלל בדוח אומר בשפה פשוטה?
הדוח של axe-core מלא בשמות טכניים. הנה חמשת הכללים שהופיעו בתחקיר, ומה כל אחד מהם אומר למי שאינו מפתח:
| כלל | מה זה אומר | מי נפגע |
|---|---|---|
| color-contrast | הטקסט והרקע קרובים מדי בגוון | אנשים עם ראייה חלשה, וכל מי שקורא בשמש |
| image-alt | לתמונה אין תיאור טקסטואלי | משתמשי קורא מסך |
| link-name | קישור או כפתור בלי טקסט שמסביר מה הוא עושה | משתמשי קורא מסך ומשתמשי מקלדת |
| nested-interactive | כפתור או קישור בתוך כפתור או קישור אחר | משתמשי קורא מסך ומקלדת |
| aria-hidden-focus | אלמנט שהוסתר מקורא המסך אבל עדיין אפשר להגיע אליו עם Tab | משתמשי מקלדת וקורא מסך |
הכלל האחרון מעניין במיוחד. אצל ynet נספרו 69 אלמנטים כאלה ואצל כלכליסט 12. בפועל זה קורה כשתפריט או חלונית נסגרים ויזואלית, אבל הקוד עדיין מאפשר למקש Tab להיכנס אליהם. המשתמש עובר על כפתורים שהוא לא רואה ושקורא המסך לא מקריא.
מה כדאי לתקן קודם, לפי הנתונים?
אם היינו בעלי אחד מהאתרים בטבלה, הסדר שלנו היה פשוט, ומבוסס על שני קריטריונים: כמה ממצאים מוריד כל תיקון, ועד כמה קל לבצע אותו.
- משתנה צבע אחד לטקסט משני. שינוי אחד בקובץ העיצוב מתקן בבת אחת את כל הכרטיסים באתר. זה התיקון עם היחס הטוב ביותר בין מאמץ לתוצאה.
- ברירת מחדל לטקסט חלופי בתבנית הבאנרים. במקום לתקן תמונה אחרי תמונה, קובעים שתבנית באנר לא יכולה להתפרסם בלי תיאור.
- שם לכל כפתור ואייקון. אייקון של עגלה או של חיפוש צריך תווית כמו ״עגלת קניות״. זה נעשה בשורה אחת לכל אלמנט.
- סגירה אמיתית של תפריטים וחלוניות. אלמנט סגור צריך להיות לא נגיש גם למקלדת, ולא רק מוסתר לעין.
- הסרת חסימת ההגדלה. מחיקת שני מאפיינים מתג אחד בראש הדף.
הרשימה הזאת לא מחליפה בדיקה ידנית. אבל היא מראה משהו שחוזר בכל תחקיר כזה: רוב הממצאים הגדולים נובעים מכמה החלטות תבנית, ולא ממאות טעויות נפרדות. לכן ספירת הממצאים מטעה במובן אחד, כי מספר גבוה לא תמיד אומר הרבה עבודה.
איך נבחרו האתרים?
בחרנו אתרים לפי שלושה קריטריונים: הם ישראליים, הם מקבלים תנועה גדולה, והם שייכים לתחומים שרוב הגולשים משתמשים בהם יום-יום, כלומר חדשות, קמעונאות אלקטרוניקה, תקשורת ובנקאות. לא בחרנו אתרים כדי להגיע למסקנה מסוימת, ולא ידענו מראש מה תהיה התוצאה.
המדגם אינו אקראי ואינו מכסה את כל הענפים. אין בו חברות ביטוח, רשתות מזון, אתרי תחבורה או אתרי ממשל שנטענו בהצלחה. ייתכן שהתמונה בהם שונה, לכאן או לכאן. מי שרוצה להרחיב את המדגם מוזמן להציע לנו אתרים.
למה הכתבה הזאת תחקיר ולא סקירה?
לגיקזילה יש סוגי כתבות שונים: מדריכים שמסבירים איך עושים משהו, כתבות שמסכמות חדשות, ותחקירים. ההבדל בין תחקיר לכתבה הוא פשוט. בכתבה אנחנו מדווחים על מה שאחרים פרסמו, ומציינים את המקור. בתחקיר אנחנו מודדים או בודקים משהו בעצמנו, ומפרסמים נתון שלא היה קיים קודם.
לכן בכל תחקיר נקפיד על שלושה כללים: נציג את השיטה כך שאפשר לחזור עליה, נפרט את המגבלות, ולא נכתוב מסקנה שהנתונים אינם תומכים בה.
למה 6 אתרים חסמו את הסריקה?
ניסינו לסרוק 16 אתרים, וקיבלנו תוצאה מ-10 בלבד. שישה אתרים לא החזירו את דף הבית אלא דף חסימה או אתגר אנטי-בוטים:

| אתר | מה קיבלנו |
|---|---|
| KSP | דף שגיאה 403 (Forbidden) |
| Zap | דף ״Request Rejected״ |
| Mako (מאקו) | דף חסימה של Radware |
| Yad2 | אתגר CAPTCHA של Radware |
| gov.il | דף ״Attention Required״ של Cloudflare |
| בנק הפועלים | דף ריק, בלי כותרת ובלי שפה |
אין כאן שום האשמה. אתרים רבים מגנים על עצמם מפני בוטים, וזו פעולה לגיטימית. אבל זה כן מראה משהו: כלי נגישות אוטומטיים פועלים כמו בוט, ולכן ארגון שרוצה לבדוק את האתר שלו צריך להריץ את הבדיקה מתוך הרשת שלו או לאשר את הכלי. ואנחנו לא יכולים לומר דבר על האתרים האלה, ולכן הם לא נכללים בתוצאות או במסקנות.
מה המגבלות של התחקיר?
תחקיר מכובד מציג בעצמו את החולשות שלו, אז הנה כולן:
- דף אחד לכל אתר. דף הבית הוא לא האתר. עמודי קנייה, טפסים ותשלום הם בדרך כלל הקריטיים, ולא נבדקו.
- יום אחד. אתרי חדשות משתנים כל הזמן. הבדיקה החוזרת הראתה הבדלים קטנים.
- כלי אחד. axe-core הוא כלי טוב ומקובל, אבל כלים אחרים (Lighthouse, WAVE) עשויים לתת מספרים אחרים. מספרים של כלי אחד לא ניתנים להשוואה ישירה לאחר.
- אוטומטי בלבד. לא בדקנו עם קורא מסך, לא ניווטנו במקלדת ולא בדקנו אם הטקסט החלופי באמת מתאר את התמונה.
- ספירת אלמנטים אינה ספירת משתמשים. 237 אלמנטים עם ניגודיות נמוכה בדף אחד אינם 237 בעיות נפרדות. לרוב זו בעיה אחת בתבנית.
- מדגם לא מייצג. בחרנו אתרי חדשות, קמעונאות, תקשורת ובנק מוכרים, ולא מדגם אקראי. אי אפשר להסיק על ״האתרים בישראל״ בכלל.
יתרונות
- כל המספרים נמדדו על ידינו, באותה שיטה
- השיטה פשוטה וניתנת לחזרה על ידי כל אחד
- הבדיקה החוזרת הראתה תוצאות קרובות
- פירוט הכללים מאפשר לתקן, לא רק להאשים
חסרונות
- דף בית אחד לכל אתר
- אין בדיקה עם קורא מסך או מקלדת
- 6 אתרים חסמו אותנו ולא נכללים
- אין לסריקה משמעות משפטית
מה אפשר לעשות עם התוצאות?
התשובה תלויה במי אתם. אם אתם בעלי אתר או מפתחים, התחקיר מציע סדר עדיפויות. ואם אתם גולשים, הוא מסביר למה חלק מהאתרים קשים לשימוש.
כדי לבדוק אתר בעצמכם, אפשר להתקין את התוסף axe DevTools בכרום או להריץ Lighthouse מכלי המפתחים. ה-מדריך לתוספי כרום מסביר איך מתקינים תוספים בבטחה. לבדיקה ידנית מומלץ להגדיל את הדף ל-200 אחוז ולנסות לנווט רק עם מקש Tab.
איך זה קשור לכם כגולשים?
נגישות נשמעת כמו נושא של מיעוט, אבל היא נוגעת לכולם. ניגודיות נמוכה פוגעת גם בכם כשאתם קוראים בחוץ. כפתורים בלי שם פוגעים גם כשהקורא קולי, למשל כשאתם נוהגים. חסימת הגדלה מפריעה לכל מי שמצמצם עיניים מול טלפון קטן.
יש גם צד אבטחה, כי אתרים שלא נבנו בקפידה נוטים להיות גם פחות מוגנים. זו הערכה כללית ולא ממצא שלנו, ואנחנו לא מייחסים אותה לאף אתר בטבלה. מי שרוצה להתגונן מהודעות מזויפות יכול לקרוא את ה-מדריך לזיהוי פישינג, ומי שבודק מסך חדש יכול להסתכל ב-טבלת הרזולוציות.
אילו שאלות נשארו פתוחות?
כמה דברים לא ידענו לענות עליהם, ואנחנו מציעים אותם כתחקיר המשך:
- האם עמודי המוצר והתשלום באותם אתרים נקיים יותר או פחות מדף הבית?
- כמה הממצאים משתנים בין הרצות באותו אתר לאורך שבועות?
- האם יש הבדל בין אתר המחשב לאתר הנייד של אותו אתר?
- האם הצהרת הנגישות באתר תואמת למה שהכלי מוצא?
אם אחת מהן מעניינת אתכם, כתבו לנו ב-hello@geekzila.net ונשקול לבדוק אותה בתחקיר הבא.
התאימו מונח להסבר
- טקסט חלופי
- תיאור קצר של תמונה שקורא מסך מקריא
- ניגודיות
- היחס בין צבע הטקסט לצבע הרקע
- קורא מסך
- תוכנה שמקריאה בקול את תוכן הדף
- WCAG
- הנחיות בינלאומיות לנגישות תוכן באינטרנט
מילון מונחים קצר
- axe-core: ספריית קוד פתוח לבדיקות נגישות אוטומטיות.
- WCAG: הנחיות בינלאומיות לנגישות תוכן ווב.
- ARIA: מאפיינים שמוסיפים לקוד כדי שתוכנות קריאה יבינו אלמנטים מורכבים.
- חומרה קריטית וחמורה: שתי הרמות הגבוהות בסיווג של axe-core.
- Lighthouse: כלי בדיקה מובנה בכרום שבודק נגישות, מהירות ועוד.
שאלות נפוצות
איך בדקתם את הנגישות של האתרים?
הרצנו את ספריית axe-core בדפדפן Chromium בגודל מסך של טלפון (390 על 844) על דף הבית של כל אתר, ב-20.11.2026. ספרנו אלמנטים בחומרה קריטית וחמורה.
האם התוצאות אומרות שאתר מסוים לא עומד בחוק?
לא. הסריקה אוטומטית, בודקת דף אחד, ואינה בדיקת עמידה בתקן הישראלי ת״י 5568 או בחוק. היא מצביעה על מקומות לבדוק.
למה חלק מהאתרים לא נכללו?
שישה אתרים חסמו את הדפדפן האוטומטי והחזירו דף חסימה: KSP, Zap, מאקו, Yad2, gov.il ובנק הפועלים. אין לנו נתונים עליהם.
מה הבעיה הנפוצה ביותר?
ניגודיות צבעים נמוכה, ואחריה תמונות בלי טקסט חלופי וקישורים בלי שם.
איך בודקים את האתר שלי?
אפשר להריץ Lighthouse מכלי המפתחים של כרום או להתקין את התוסף axe DevTools. אחר כך מנווטים באתר עם מקש Tab ומגדילים את הדף ל-200 אחוז.
האם אפשר לבקש תחקיר על נושא אחר?
כן. כתבו ל-hello@geekzila.net עם הנושא. אנחנו בוחרים נושאים שאפשר למדוד בעצמנו, בלי להעתיק נתונים ממקורות אחרים.
קראו גם
- תוספי כרום שכדאי להכיר ב-2026
- פישינג: איך מזהים הודעה מזויפת
- טבלת רזולוציות מסך
- השוואת דפדפנים: כרום, פיירפוקס ו-Brave
- רשימת בדיקה לפרטיות בשימוש ב-AI
