- MCP הוא תקן פתוח שמחבר את Claude Code למערכות חיצוניות כמו GitHub, מסדי נתונים ודפדפן. מוסיפים שרת עם claude mcp add.
- הסיכון העיקרי הוא אמון: שרת שקורא תוכן חיצוני חשוף ל-prompt injection, ולכן נותנים הרשאות מינימום.
- אם אתם מעתיקים נתונים לשיחה ממערכת אחרת שוב ושוב, זה סימן שכדאי לחבר אותה.
מה זה MCP ב-Claude Code, ולמה לחבר בין מערכות?
MCP (Model Context Protocol) הוא תקן פתוח שמחבר כלי AI לכלים, למסדי נתונים ול-API חיצוניים. ב-Claude Code (קלוד קוד) שרת MCP נותן ל-Claude גישה ישירה למערכת, והוא קורא ופועל בה במקום לעבוד ממה שהדבקתם.
לפי התיעוד, הסימן שכדאי לחבר שרת הוא שאתם מעתיקים נתונים לשיחה ממערכת אחרת, כמו מעקב משימות או לוח ניטור. אחרי החיבור אפשר לבקש “תבדוק ב-Sentry את השגיאות של הפיצ’ר” או “תשאל את מסד הנתונים כמה הזמנות היו החודש”. זה החיבור בין מערכות בפועל: הקוד, המשימות והנתונים נמצאים באותה שיחה. שרתים נבדקים מוצאים ב-Anthropic Directory, ופירוט נוסף יש במדריך ה-MCP של האתר.
איך מוסיפים שרת MCP ל-Claude Code?
שלוש צורות נפוצות, כולן לפי התיעוד הרשמי:
| סוג | מתי | פקודה |
|---|---|---|
| HTTP (מרוחק) | שירותי ענן, האפשרות המומלצת | claude mcp add --transport http notion https://mcp.notion.com/mcp |
| stdio (מקומי) | כלי שרץ כתהליך במחשב | claude mcp add --transport stdio שם -- npx -y חבילה |
| JSON | יש לכם הגדרה מוכנה | claude mcp add-json שם 'JSON' |
שני כללים שחוסכים תסכול. בשרת stdio, הסימן -- מפריד בין האפשרויות של Claude (--transport, --env, --scope) לפקודה שמפעילה את השרת. ושרת שהוראות ההתקנה שלו נכתבו לכלי אחר, למשל Claude Desktop, אפשר להתאים: כתובת הופכת ל-HTTP, פקודת npx הופכת ל-stdio, ובלוק mcpServers עובר דרך add-json.
אחרי ההוספה, הפקודה claude mcp add רק שומרת את ההגדרה ולא בודקת שהיא תקינה. לכן בודקים חיבור, כמו בסעיף על תקלות.
מה ההיקפים של שרת MCP?
לשרת יש שלושה היקפים, והם קובעים איפה ההגדרה נשמרת ומי רואה אותה:
| היקף | נטען ב | משותף לצוות | נשמר ב |
|---|---|---|---|
| local (ברירת מחדל) | הפרויקט הנוכחי | לא | ~/.claude.json |
| project | הפרויקט הנוכחי | כן, דרך git | .mcp.json בשורש |
| user | כל הפרויקטים שלכם | לא | ~/.claude.json |
מוסיפים בהיקף אחר עם --scope project או --scope user. שרתים עם סודות מוסיפים ב-local, כדי שלא יגיעו ל-git. כשאותו שם מוגדר בכמה מקומות, local גובר על project, ו-project על user. התיעוד מזכיר גם הרחבת משתני סביבה בתוך .mcp.json, כדי שהצוות ישתף קובץ בלי להקליד בו מפתחות.
איך מתחברים לשרת שדורש הרשמה (OAuth)?
שרתים מרוחקים רבים דורשים התחברות. לפי התיעוד, Claude Code תומך ב-OAuth 2.0 עבור שרתי HTTP. התהליך:
- 1
מוסיפים את השרת
למשל: claude mcp add --transport http sentry https://mcp.sentry.dev/mcp
- 2
מקלידים /mcp בסשן
השרת מסומן כדורש אימות. בוחרים בו ועוקבים אחרי ההוראות בדפדפן.
- 3
מאשרים בדפדפן
הטוקנים נשמרים ומתחדשים אוטומטית. אם הדפדפן לא נפתח, מעתיקים את הכתובת ידנית.
מהטרמינל אפשר להריץ claude mcp login שם, ו-claude mcp logout שם מנקה את ההתחברות. שרת שמצפה לטוקן קבוע, כמו GitHub, מקבל אותו בכותרת --header "Authorization: Bearer ...". התיעוד ממליץ לייצר לשם כך טוקן מוגבל למאגרים שאתם רוצים ש-Claude יגיע אליהם, ולא טוקן רחב.
אילו חיבורים נפוצים יש, ואיך מוצאים אותם?
סוגי החיבורים שמופיעים בתיעוד, ושהקטלוג של האתר מכיל להם פלאגינים:
| סוג | דוגמאות | מה מבקשים |
|---|---|---|
| קוד ו-PR | github, gitlab | “סקור את PR מספר 456” |
| מסדי נתונים | supabase, neon; בתיעוד: DBHub ל-PostgreSQL | “הצג את הסכמה של טבלת ההזמנות” |
| ניטור | sentry | “מה השגיאות החדשות?” |
| תקשורת ומשימות | slack, linear, notion, asana | “פתח משימה על הבאג הזה” |
| דפדפן ובדיקות | playwright, chrome-devtools-mcp | “בדוק את הטופס בדפדפן” |
הרבה מהם זמינים כפלאגין שמגיע עם שרת MCP מצורף, כמו שראינו בשיעור הקודם. שרת שמגיע מפלאגין מתווסף ומוסר דרך הפלאגין ולא דרך /mcp, וחלונית Will install מראה לכם אותו. את כל הרשימה ראו בקטלוג הפלאגינים. לפני שמחברים, קראו מה כל פלאגין מוסיף ומי פרסם אותו. אין בקטלוג דירוג איכות.
איך משלבים הרשאות ואבטחה: מה לא נותנים?
התיעוד אומר ישירות: ודאו שאתם סומכים על כל שרת לפני החיבור. שרת שמביא תוכן חיצוני, כמו דפי אינטרנט או הודעות, חשוף ל-prompt injection: טקסט זדוני שמנסה להנחות את המודל. אלה כללי הבסיס:
- לא נותנים הרשאות כתיבה כברירת מחדל. בדוגמת מסד הנתונים בתיעוד מחברים משתמש לקריאה בלבד.
- לא נותנים טוקן רחב. טוקן ל-GitHub מוגבל למאגרים הנדרשים.
- לא מקלידים סודות בשיחה. משתמשים ב-OAuth או במשתני סביבה.
- לא מאשרים
.mcp.jsonשל פרויקט זר בלי לקרוא. Claude Code מבקש אישור לשרתי project, וכדאי לקרוא את הפקודה והכתובת. - לא מחברים יחד שרת שקורא תוכן מהרשת ושרת שיכול לשנות נתונים או לקרוא קבצים רגישים באותה שיחה.
בעמוד הרשמי של Playwright MCP כתוב שהוא אינו security boundary. הדפדפן שהוא מפעיל יכול להגיע לכל אתר, ולכן לא משתמשים בו כדי להגן על מידע רגיש. גם על מידע אישי שמגיע לשיחה כדאי לקרוא את רשימת הבדיקה לפרטיות ב-AI.
איך בודקים שהחיבור עובד ומה עושים כשהוא נכשל?
בסשן מקלידים /mcp: שרת תקין מסומן בוי, ושרת עם בעיה בצלב. מהטרמינל:
claude mcp list
claude mcp get שם
claude mcp remove שם
claude mcp list מציג סטטוס לכל שרת, כמו Connected, Needs authentication או Failed to connect, ו-claude mcp get מציג את פירוט התקלה בשורת Issue. מה שהתיעוד מזכיר כנפוץ:
- Needs authentication: מריצים
/mcpאוclaude mcp login שם. - Pending approval: שרת מ-
.mcp.jsonשעוד לא אישרתם. מריציםclaudeומאשרים. - כשל חיבור עם טוקן שהודבק: רווח או שורה חדשה נסתרים בערך. Claude Code מזהיר על כך ב-
claude mcp list. - שרת שמתחיל לאט: אפשר להאריך את הזמן עם
MCP_TIMEOUT, למשלMCP_TIMEOUT=10000 claude. - פלט חתוך: Claude Code מזהיר מעל 10,000 טוקנים ומגביל ל-25,000 כברירת מחדל. משנים עם
MAX_MCP_OUTPUT_TOKENS.
אם יש הרבה שרתים, אין חשש מעומס: לפי התיעוד, tool search פועל כברירת מחדל ומטעין הגדרות כלים רק כשצריך.
מתי MCP, ומתי סקיל או סקריפט?
זו הנחיה שלנו ולא כלל מהתיעוד. MCP מתאים כשצריך גישה חיה למערכת: נתונים שמשתנים, או פעולה בכלי חיצוני. סקיל מתאים כשצריך לשמור שיטת עבודה, כמו “כך אנחנו כותבים הודעת commit”. סקריפט מתאים לפעולה קבועה שאין בה שיקול דעת, כמו אריזת קבצים, ואותו אפשר להריץ ישירות או להפעיל מסקיל. אם כל מה שחסר הוא מידע סטטי, קובץ בפרויקט או CLAUDE.md מספיקים. על הסקילים אפשר לקרוא במדריך הסקילים.
תרגיל מעשי: חיבור Playwright MCP וביצוע משימה
המטרה: לחבר שרת אחד ולהריץ בו משימה אחת. לפי עמוד הפרויקט ב-GitHub של Playwright MCP, צריך Node.js 18 ומעלה, והוא עובד דרך תמונות מצב של עץ הנגישות של הדף. הפקודה שמופיעה שם עבור Claude Code היא claude mcp add playwright npx @playwright/mcp@latest. בתחביר המפורש של התיעוד הוא נראה כך:
node --version claude mcp add --transport stdio playwright -- npx @playwright/mcp@latest claude mcp list
אחר כך פותחים claude, מקלידים /mcp ובודקים שהשרת מסומן בוי. ואז מבקשים:
פתח את https://example.com בדפדפן, ספר לי מה הכותרת הראשית בדף ומה כתוב בקישור היחיד בו. אל תשנה כלום ואל תתחבר לשום אתר.
מה לבדוק: האם Claude הפעיל כלי של Playwright, ומה הוא החזיר? אחרי זה נסו דף מהאתר שלכם. אם השרת לא התחבר, חזרו לסעיף התקלות. כדי להסיר בסוף: claude mcp remove playwright.
טעויות נפוצות
- לשכוח את
--בשרת stdio. הדגלים של השרת נקראים כדגלים של Claude. - להניח שהוספה היא חיבור.
claude mcp addרק שומר הגדרה, ולכן בודקים עם/mcp. - להוסיף שרת עם סוד בהיקף project. הסוד נשמר בקובץ שהולך ל-git.
- טוקן רחב או משתמש מנהל. נותנים את המינימום ומרחיבים לפי צורך.
- שרת אחד לכל דבר. מחברים רק מערכת שחוזרים אליה בעבודה.
השיעור הבא: סוכנים והוקים: אוטומציה מעבר לשיחה →